רב השירים כתובים בגוף ראשון (אנחנו/אני) כך שאין מגדר מסויים, שני שירים בלבד כתובים תוך ציון בן או בת. עם זאת, האיורים  כוללים ברובם סימנים מגדריים – חמש בנות, שלושה בנים ועוד שני איורים שיכולים להיות גם וגם. בע"ח (כלב, חלזון) הם בלשון זכר.

בארבעה שירים מופיעות גם דמויות נשיות בוגרות (אמא וסבתא)

אף חוויה שמתוארת אינה "של בנים" או "של בנות". מגרש משחקים, בריכה, פציעה, שרוכים וכד' כולם פעילויות של כולן.ם ובקלות כל הדמויות יכלו להתחלף באיורים. הדמויות הנשיות הבוגרות מעט סטריוטיפיות (אמא מטפלת בפצע ומכינה שולחן פלסטלינה והסבתא מאויירת מאוד סבתאית)

כל הדמויות מאויירות בצורה ילדית, "עבה" וריאלית. בשיר אחד יש התייחסות מפורשת לדימוי גוף של ליאור שהוא "דגיג, קצת שמנמן וקצת מצחיק". אין אתגור סטראוטיפים של דימוי גוף.

כל הדמויות בספר הן בהירות ואין ביטוי רחב לקשת גוונים. יש את כל גווני השיער וגם תלתלים.