הגיבורה הראשית היא יעל.

מצד אחד התפקידים בסיפור הם סטראוטיפים: האמא היא המטפלת העיקרית והיחידה- מקפלת מפה, דואגת לביתה.
טרקטוריסט והבחורים העובדים איתו הם גברים.
החלק של יעל הוא אחר- יעל יוצאת למסע, להרפתקה. נכון שהיא מחפשת בית אבל הסיפור אינו על הבית פנימה (מה שהיה משאיר את הסיפור בגדר הסטראוטיפ) אלא דווקא החיפוש הנחוש וההרפתקה בהשגתו. יעל מחפשת, מטפסת, נכנסת לסל, נופלת, קמה, מתכופפת, זוחלת, מתמתחת, יוצאת לגינה דופקת על הארגז, מתרוממת על האבן, נכנסת….
גם החוויה המפחידה שהיא עוברת כשהארגז נערם על העגלה והיא מוצאת את עצמה במחסן לא עוצרת אותה היא- יוצאת, לא מאבדת עשתונות ממשיכה במו"מ עם אמא גם כשהיא בתוך המחסן. הטרקטור מגיע ויעל אקטיבית ויצירתית היא מבקשת את הארגז וגורמת גם להעברתו מהמחסן אל הדשא.
יעל בונה לעצמה בית.

הדמויות עם ממדי גוף דומים בנים בנות- יעל לובשת מכנסיים וחולצה. החולצה אמנם ורודה אך גם דמויות נוספות שאינן בהכרח מזוהות כבנות לובשות חולצה ורודה וגם… הטרקטור ורוד.

מכיוון ולא מותאר אב ליעל, ייתכן שמדובר במשפחה יחידנית.